החיים שלנו מאוד שיתופיים
יוצא פעמים רבות שאנחנו רואים מכרים שלנו או סתם אנשים שעושים מעשים טובים
האינסטינקט שלנו לפעמים מסביר לנו מה האינטרסים שלהם, למה הם עשו את זה ומה יצא להם מזה
האם נכון להסתכל בביקורתיות על מעשים טובים של אחרים? או שאולי 'המעשה הוא העיקר' גם אם הכוונה אינה טהורה? ואולי אני בכלל לא יודע מה בליבו של חברי?
שיעור קצר לחיים מתוך פרשת פנחס