יב תמוז הרבי מול המעצמה הגדולה בעולם – לרגל חג הגאולה יב יג תמוז של הרבי הרייצ האדמור השישי של חבד חסידודס 23
סרטון חסידודס מבית ערוץ אלף – צבאות השם
מאסר וגאולת הרבי הריי"צ
בית הכלא 'שׁפֹּלַרְקֶה' בו היה אסור הרבי
מאסר וגאולת הרבי הריי"צ הוא כינוי לפרשיית מאסרו השביעי והאחרון של רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו"ר הריי"צ בעקבות פעולותיו להחזקת הדת ברוסיה ושחרורו הניסי. בעקבות המאסר עזב הרבי את ברית המועצות, והגיע לריגא בירת לטביה.
המאסר
בליל יום רביעי, ט"ו בסיוון שנת תרפ"ז שהה אדמו"ר הרייצ בביתו בלנינגרד. הוא סיים לקבל אנשים ליחידות, התפלל ערבית ולאחריה נטל את ידיו לארוחת הערב עם בני משפחתו; שתי בנותיו וחתנו הרב שמריהו גוראריה. באמצע הארוחה פרצו לביתו של אדמו"ר הרייצ מספר חיילים מזויינים כשבראשם היו שני אנשי ג.פ.או., נחמסון ולולב (מוצא משפחתם חסידי חב"ד). לאחר דיון קצר עם אדמו"ר הריי"צ, התמקמו החיילים בכל פתחי הבית ולא אפשרו לצאת ולהיכנס. נחמנסון אמר לאדמו"ר הרייצ: "הרינו מודיעים לכם בזה שאתם נמצאים כבר תחת מאסר". הידיעה הלחיצה את תושבי הבית. בנותיו של אדמו"ר הריי"צ החלו לבכות, אמו, מרת שטערנא שרה שניאורסון התעוררה משנתה וחיבקה את בנה.
אדמו"ר הרייצ היה שלוו בכל מהלך הפריצה ולא היה נראה עליו רגש של פחד או יאוש וביקש מאנשי הג.פ.או. שלא להרעיש ולדבר בקול רם, כדי שנכדו התינוק, שלום דובער גוראריה, לא יתעורר משנתו. מיד כשפרצו השוטרים לביתם, הרגיע אדמו"ר הריי"צ את בני ביתו ואמר: "מה שתהיה זהותם ומה שתהיה מטרת ביקורם, אני סומך בשם יתברך, מה שברצונו, זה מה שיארע".
לימים התבטא הרבי שיום זה התגלה למפרע שהיה זריעה בכדי שתבוא הצמיחה של הפצת המעיינות
עם הגעתו של הרבי לבית הסוהר הוא הובל לחקירה שנמשכה מספר שעות, ובסופם הודיע לו איש הג.פ.או. לולב: בתוך עשרים וארבע שעות תומת ביריה!. דברים אלו עשו רושם חזק על הרבי, אך הוא התחזק ואמר 'השי"ת יעזור'.
ביומן המאסר שכתב הרבי הריי"צ בעצמו, הוא מתאר את האימה והמראות שמטילים על כל אסיר שמגיע לבית הכלא, איך האסיר הופך ממציאות עצמאית למספר ואת הסבל הנפשי הרב. באותה העת החליט הרבי לחזק את בטחונו בה' ולא לפחד כלל מהניסיונות להטיל מורא.
מקום נכבד ביומן המאסר מקבל מאבקו של הרבי בתוך בית הסוהר, על מנת שישיבו לו את טליתו ותפיליו שהוחרמו ממנו בעת כניסתו לכלא. הרבי מספר על מברקים ששלח, שביתת רעב שהוא הכריז ופעולות נוספות שבסוף הצליחו לפעול לכך שהשיבו לו את תפיליו לאחר יומיים במאסר.
המאמצים נשאו פרי, וביום ג' תמוז תרפ"ז עונש המוות בוטל, ובמקומו הוחלט להגלות את הרבי לעשר שנים באיי סלובקי. העסקנים הרבים שהתעסקו בהצלת הרבי המשיכו במאמצים גדולים לבטל גם פסק זה. לאחר השתדלות רבה נכנע המשטר הרוסי והחליף את גזר הדין בפעם השלישית לשלש שנות גלות בקוסטרמה.
במושבות החסידים ברוסיה הגדולה לא היו מעודכנים בכל הפרטים, הספיקה להם העובדה שעונש המוות ביריה בוטל בכדי לצאת בשמחה ובריקודים לרחובות. גם לאחר שהם המשיכו להתעדכן שתמורת העונש הקודם הוחלט להגלות את הרבי, היו מן החסידים שהמשיכו לרקוד, לשמוח ולהתוועד עד לשחרורו המלא של הרבי.
ביום ראשון ג' בתמוז, לאחר תשע עשרה ימים של ישיבה במאסר, הוגלה הרבי לעיר קוסטרמה, עיר נוצרית מובהקת שרק יהודים מועטים גרו בה. לנסיעת הרבי הצטרפו בתו הרבנית חיה מושקא, חתנו הרב שמריהו גוראריה, והחסיד אליהו חיים אלטהויז. תחנת הרכבת הייתה צפופה מהמון אדם שהגיעו להיפרד מהרבי לפני יציאתו לגלות.
לפני שהרבי עלה לקרון הרכבת, הוא נשא דברים קצרים חוצבי להבות, ובין השאר הוא אמר: "ידעו נא כל העמים אשר על פני האדמה, כי רק גופותנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות. חייבים אנו להכריז גלוי לעין כל, שכל מה שנוגע לדתנו, לתורת ישראל, מצוותיו ומנהגיו, אין מישהו שיכפה עלינו דעתו ואין שום כח של כפייה רשאי לשעבדנו.
עלינו להצהיר בכל תוקף כח המסירות נפש היהודית זה אלפי שנה – 'אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו…' וזוהי בקשתנו מהשי"ת, אל יעזבנו ואל יטשנו, יתן השי"ת התוקף הנכון שלא נירתע מפני ייסורי הגוף ואדרבה לקבלם בשמחה, וכל עונש ח"ו המוטל עלינו בגלל החזקתנו חדר ללימוד התורה ולקיום מצוות, יוסיף לנו התחזקות בחיזוק היהדות".
הרבי משתחרר
גם לאחר שהגיע הרבי לעיר גלותו, החליט הוועד שעסק בהצלת הרבי, להמשיך בניסיונות וההשתדלויות לשחרורו המלא של הרבי. הוועד פנה לגב' פישקובה שפנתה לראשי השלטון הסובייטי בבקשה לשחרר את הרבי.
כשהגיע הרבי לקוסטרמה הוא נצטווה להתייצב בכל יום שלישי במשרדי הג.פ.או. כשהגיע הרבי ביום להתייצבות השבועית בי"ב תמוז תרפ"ז, קיבל אותו הפקיד בסבר פנים יפות והודיע לרבי שהוא פטור מהתייצבויות נוספות, מכיוון שהתקבלה הפקודה לשחררו. מכיוון שבאותו היום היה יום חג בקוסטרמה, נאלץ הרבי להמתין עד למחרת בכדי לקבל את תעודת השחרור. כשקיבל הרבי את התעודה המיוחלת התאספו המון אנשים בביתו של הרבי, והוא אמר בפניהם מאמר חסידות הפותח במילים 'ברוך הגומל לחייבים טובות'.
במכתב שכתב האדמו"ר הריי"צ בקשר לחג הגאולה, הוא כותב "לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הקדושה, שומרי מצווה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה… היום שנים עשר לחודש תמוז הוא יום חג גאולת עוסקי הרבצת תורה, כי ביום ההוא נודע לעין כל כי העבודה הגדולה אשר עבדתי בהרבצת תורה וחיזוק הדת, מותרת היא על פי חוק המדינה".
ימי י"ב וי"ג בתמוז נקבעו בכל מושבות אנ"ש כחג הגאולה שבו אין אומרים תחנון, יום התוועדות והזדמנות לקבלת החלטות טובות של הוספה בתורה ומצוות ובייחוד חיזוק לימוד ודרכי החסידות והפצת המעיינות חוצה.
לערך המלא כנסו לחבד פדיה
תגיות קשורות
הרבי,הגאולה,התוועדות,חג הגאולה,יב תמוז,הרבי מלובביץ,יב יג תמוז,הרבי מלך המשיח,צבאות השם,ניגון יב,ניגון יב יג תמוז,ניגון יב תמוז,חסידודס,חסידודס צבאות השם,חבד,צבאות ה
#הרבי
#חבד
#חסידודס