מסר קצר ממתן תורה לימינו אנו, מאת הרב יוחנן בוטמן, שליח הרבי לחדרה ויו"ר המוסדות.
עריכה וצילום: אריאל כורש.
הורים הגיעו לרבי בבהלה לבקש בדחיפות ישועה לבן שהיה במצב כמעט אנוש, אמר להם הרבי "תתנו לילד כוס תה.." האבא חשש שאולי הרבי לא הבין את חומרת המצב ופנה לרבי שנית ואמר "הילד במצב קשה!". ענה הרבי, "כן, תתנו לו כוס תה.." או אז הבין האבא ומיהר עם אשתו לבית הרפואה. מהרגע שהילד לגם מכוס התה הפשוט נראה שיפור עד להחלמתו המליאה.
בפרשת השבוע שלנו "קורח", מיד לאחר המחלוקת הגדולה מתבקש משה רבינו לקחת מקל מכל שבט יחד עם מטה אהרן הכהן הגדול, ולהניח אותם באוהל מועד. למחרת נוכחו לראות שמטה אהרן החל לפרוח והוציא שקדים. הפסוק מתאר כך: "ויוצא פרח, ויצץ ציץ ויגמול שקדים".
המטרה כאן הייתה ברורה, שיצמחו שקדים רק על מטה אהרן כדי להוכיח את כהונתו. כך נאמר מראש "והיה האיש אשר אבחר בו – מטהו יפרח".
נשאלת השאלה: בשביל מה צריך לראות את כל התהליך של הפרח, הציץ עד לשקדים. אם כבר נס, של צמיחת שקדים על מקל, אז מה הצורך בהוספת הפרח?
נכון, הקב"ה הוא כל יכול, אבל הוא בוחר להביא את הנס דווקא בתוך הטבע, בתהליך רגיל שמתחיל בפרח ומסתיים בשקדים.
כמו הברכה של הרבי שפעלה דרך כוס התה.
גם כשאנו שואפים לרוחניות יש לשלב את זה בתוך הטבע, לחבר את הנשמה האלוקית שבתוכנו בתוך חיי החומר של הגוף והעולם. זה האיזון המוצלח בין רוחניות לגשמיות בין הכוח האלוקי לבין טבע העולם.
חודש טוב
שבת שלום
הרב יוחנן בוטמן
בית חב"ד חדרה