איך אפשר לשמוח כשאנחנו לא מפסיקים לאכזב את עצמנו? ומה עושים כשעולים בנו חרטות וכאבים על כל השטויות שעשינו? מהי עצת הזהב ל'חוש ההבחנה' החיוני כל כך? ולמה כל כך קשה לנו לקבוע 'דייט' עם עצמנו?
כלי נגישות