מאמר קומי אורי כי בא אורך #3 ח"י אלול ה'תשל"ג – הרב יעקב גולדשמיד
1. המטרה של "אור אין סוף" לפני הצמצום
השיעור פותח בדיון על המושג "אור אין סוף" בטרם התרחש הצמצום שאפשר את בריאת העולמות. תורת החסידות מסבירה שגם באור הקדום הזה היו קיימות מדרגות והבחנות שונות, כמו "עצם האור" לעומת "התפשטות האור" (בדומה למושגים המוכרים של אור מקיף – "סובב כל עלמין", ואור פנימי – "ממלא כל עלמין").
נשאלת השאלה: מדוע שהקב"ה יזדקק למדרגות וחלוקות? התשובה היא שהדרגות הללו אינן צורך אלוהי, אלא הן קיימות אך ורק משום ש"עלה במחשבתו לברוא עולם". הקב"ה רצה שהעולם שייברא ישקף את השלמות שלו דרך סדר והיררכיה ברורה. לכן, כל המדרגות הללו קיימות רק כדי להוות תשתית לעולמות (בבחינת "מקור חיים"). אילולא רצה הקב"ה לברוא עולם, הן לא היו קיימות כלל.
2. התורה קדמה לעולם
מעל לאותן מדרגות המשועבדות לעולמות, קיימת דרגה עליונה ועצמית שנקראת "אורך" – האור העצמי של הקב"ה. דרגה זו היא התורה.
ההסתכלות החסידית הופכת את התפיסה הרגילה: התורה לא ניתנה כדי לעשות סדר בעולם שכבר נברא, אלא העולם נברא כדי שהתורה תוכל להתגלות בו. לדוגמה, הקב"ה ברא לאדם יד שמאל גשמית מסיבה אחת – כדי שיוכל לקיים בה את מצוות תפילין, ששורשה הרוחני קדם לבריאה. העולם כולו הוא רק אמצעי כדי שהתורה, שהיא אלוקות טהורה, תבוא לידי ביטוי במציאות.
3. הפער בין התורה לנשמות ישראל בעולם הזה
אם העולם נברא גם בשביל התורה וגם בשביל ישראל, מי מהם גבוה יותר בשורשו?
שורש נשמות ישראל: חז"ל מלמדים כי "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר". התורה עצמה מדברת על בני ישראל (כמו בציווי "צו את בני ישראל"), מה שמוכיח שמושג ה"יהודי" קדם לה במחשבה האלוהית. מכאן ששורשן העליון של נשמות ישראל גבוה מהתורה.
ההסתר בעולם: למרות שורשה הגבוה, כשהנשמה היהודית יורדת אל העולם ומתלבשת בגוף חומרי, היא הופכת ל"מציאות נפרדת". הגשמיות מסתירה את שורשה האלוהי, עד שלא ניתן לראות בה קדושה גלויה.
התורה כגילוי מתמיד: בניגוד לנשמה, התורה נשארת "אלוקות ממש" ללא הסתר פנים, גם כשהיא עוסקת בדינים גשמיים בעולם הזה.
4. המשמעות של "באורך נראה אור" ו-"קומי אורי"
הפער בין השורש העצום של הנשמה לבין ההסתר שבו היא מצויה בעולם, נפתר בפסוק "באורך נראה אור".
מכיוון שהנשמה היהודית נמצאת בהעלם, היא זקוקה לכלי עוצמתי שיוכל לחשוף את מהותה – וזוהי התורה. כשהיהודי לומד תורה ומקיים מצוות, הוא משתמש ב"אורך" (האור הגלוי והזך של התורה) כדי "לראות אור" (לגלות ולהאיר את העצם העליון של נשמתו שקדם אף לתורה).
בסיום, הדבר מתחבר לפסוק "קומי אורי כי בא אורך":
זהו ציווי אלוהי לנשמת היהודי: "כי בא אורך" – האור העצמי של הקב"ה (התורה) כבר ניתן לך מלמעלה כדי לסייע לך. בזכות כך, עליך לבצע את "קומי אורי" – קומי, הסירי את ההסתר הגשמי, והאירי את העולם באור המיוחד והעצמי שלך.