בס"ד
הורים יקרים שלום וברכה,
תורת החסידות מדגישה כי יש להסתכל על ילד יהודי, כילד קדוש וטהור.
אבל לעיתים, כשהילד נמצא במצב לא רצוי; מתנהג לא כראוי, לא לומד וכו', אי אפשר להתעלם ולא לראות את החיסרון והשלילה שיש כאן.
איך אפשר אז, להסתכל על הילד, כילד קדוש וטהור? איך?
ובכן התשובה לכך טמונה בפרשיות שאנו קוראים בשבת זו – פרשת נצבים ופרשת וילך.
ראשית אומרת לנו התורה יסוד:
"אתם נצבים..לפני ה' אלוקיכם..לעברך בברית ה' אלוקיך", כלומר, המהות של כל יהודי נמצא במצב של "נצב'. יש בו תוקף פנימי של יהודי קדוש, וזה לא ישתנה לעולם. ההתנהגות החיצונית שלו אף פעם לא תחליש את אותה מציאות של קדושה הקיימת בו.
לאחר שהיסוד הזה ברור – אומרת לנו התורה "וילך". אתה צריך לדעת, לא מספיק שאתה שלם בתוך עצמך. שלימות זו היא אמנם קיימת ומפעפעת בך, אך היא נסתרת. עליך ללכת צעד אחרי צעד – וילך' ולגלות את התוקף – 'נצבים' שבתוכך.
כך גם בחינוך, בראש ובראשונה, צריך להיות ברור לנו שהילד שלנו קדוש וטהור בכל מקום ובכל עת. עלינו לוודא שאכן אנחנו פועלים מתוך הידיעה הזו.
יחד עם זאת, אין להסתפק בכך, אלא צריך להיות מצב של 'וילך', להוליך את הילד צעד אחר צעד לגלות בו את התוקף הפנימי השלם הקיים בו.
פרשיות אלו מהוות את הסיכום של השנה. יהי רצון שתהיה לכל ההורים והילדים כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה, ומלכינו בראשינו, תיכף ומיד ממש.