החוטא נוהג בשטות
ולכן אמרו רבותינו זיכרונם לברכה (תלמוד מסכת סוטה דף ג' עמוד א') על פסוק (במדבר פרק ה' פסוק (יב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל: אין אדם עובר עבירה וכו' בספר במדבר התורה מדברת על מצב שאישה סטתה מדרך הישר, והיא נקראת אישה סוטה, על כך אמר ריש לקיש "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות משום שכתוב כי תשטה אשתו ולא כתוב כי תסטה אשתו, מכאן שמדובר לא בסטיה אלא בשטות. דאפילו אישה המנאפת שדעתה קלה (תלמוד מסכת קידושין דף פ' עמוד ב') התלמוד שואל מה הטעם מותר לאשה להתייחד עם שני גברים ואין מותר לשתי נשים להתייחד עם גבר אחד אומר התלמוד משמו של תנא דבי אליהו משום שנשים דעתן קלה להתפתות, הייתה מושלת ברוח תאוותה לולי רוח שטות שבה המכסה ומסתיר ומעלים מכסה מעלים ומסתיר כנגד שלוש קליפות הטמאות. את האהבה מסותרת שבנפשה האלוהית לדבקה באמונת השם ויחודו ואחדותו ולא לפרד חס ושלום מאחדותו אפילו נוטלים את נפשה ממנה לעבוד עבודה זרה חס ושלום ואפילו בהשתחואה לבדה בלי שום אמונה בלב כלל וכל שכן לכבוש היצר ותאוות הניאוף שהם יסוריים קלים ממיתה השם ישמרנו. וההפרש שאצלה בין איסור ניאוף לאיסור השתחואה לעבודה זרה הוא גם כן רוח שטות דקליפה המולבשת לנפש האלוהית עד בחינת חכמה שבה ולא עד בכלל מפני אור השם המלובש בחכמה כנזכר לעיל (תניא פרק יט). לאור האמור בפרק זה כל מי שמנסה לחלק שעבירה זו חמורה יותר ועבירה זו חמורה פחות אינו אלא שטות, כי בכל מצב גם בעבירה "קטנה" וגם בעבירה "גדולה" נפרד מייחודו יתברך והוא יותר גרוע מהקליפות והסטרא אחרא, אם כן אישה נואפת שחושבת שאינה נפרדת מאלוהות בעבירה של ניאוף אלא רק בעבירה של עבודה זרה, אינו אלא רוח שטות.
אגב נראה שהדוגמא מאישה אינו מקרי אלא רומז על כללות כנסת ישראל הנקראת אישה לגבי בעלה שהוא הקדוש ברוך הוא ומאחר ופנויה הנואפת אין בה חומרה גדולה כל כך כמו באישה נשואה הבוגדת בבעלה לכן השתמש רבנו בדוגמא מאישה הנואפת.
גם בעבירות קלות
אבל באמת לאמיתו אפילו עבירה קלה הרי העוברה עובר על רצון העליון ברוך הוא והוא בתכלית הפירוד מייחודו ואחדותו יתברך יותר מסטרא אחרא וקליפה הנקראת אלוהים אחרים ועבודה זרה ממש ויותר מכל הדברים הנשפעים ממנה בעולם הזה שהם בהמות טמאות וחיות ועופות טמאים ושקצים ורמשים למרות שישנם חילוקים בין מצוות וכמו שכתוב במשנה באבות פרק ב' משנה א' "והוי זהיר במצווה קלה כבחמורה" וכן בבית הדין דנים או בסקילה או בשריפה או בהרג או בחנק או במיתה בידי שמים או בכרת או אפילו במלקות אבל כל זה מצד למטה אבל מצד הרצון העליון אין הבדל בין מצווה קלה לחמורה.
—
האווירה. הרגש. החיבור. בואו להתחבר אל הנשמה שלכם בקהילת #מחוברים בואו ללמוד, להחכים ולצלול לעולמה של תורת החסידות במגוון השיעורים היומיים בכל ימות השבוע. פשוט התחברו לנשמה שלכם.
עקבו אחרינו
האתר הרשמי – https://www.mehubarime.com/
אינסטגרם – https://www.instagram.com/mehubarime/
פייסבוק – https://www.facebook.com/Mehubarime
—–
"מחוברים לנשמה"
ע"ר 580730687
הנהלה:
053-2351676
052-7707461
mehubarim10@gmail.com
האתר הרשמי – https://www.mehubarime.com/