וזהו שכתוב (דברים פרק ל' פסוק (יד) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד וגו' בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂתוֹ: כי קרוב אליך הדבר מאד שבכל עת ובכל שעה בידו של אדם וברשותו הוא להעביר רוח שטות והשכחה מקרבו ולזכור ולעורר אהבתו להשם אחד המסותרת בודאי בלבבו בלי שום ספק. (כדלעיל תניא פרק יד')
וזה שכתוב ובלבבך ונכלל בה גם דחילו דהיינו שלא ליפרד בשום אופן מייחודו ואחדותו יתברך אפילו במסירת נפש ממש בלי שום טעם ושכל מושג אלא בטבע אלוהי וכל שכן בשבירת התאוות הקלה מיסורי מיתה שקרוב אליו הדבר יותר לכבוש היצר הן בבחינת סור מרע אפילו מעבירה קלה של דברי סופרים שלא לעבור על רצונו יתברך מאחר שנפרד בה מייחודו ואחדותו כמו בעבודה זרה ממש בשעת מעשה והרי גם בעבודה זרה יכול לעשות תשובה אחר כך אגב הלכות תשובה ברמב"ם באות לאחר הלכות עבודה זרה.
[ואף (משנה מסכת יומא פרק ח' משנה ט') שהָאוֹמֵר, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֵין מַסְפִּיקִין וכו' בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. אֶחֱטָא וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם, יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרוֹ. היינו שאין מחזיקים ידו להיות לו שעת הכושר לעשות תשובה אבל אם דחק השעה מקור הביטוי בתלמוד מסכת ברכות דף סד' עמוד א' ושם נאמר שמי שדוחק את הזמן הזמן דוחק אותו כמו אבשלום שביקש למלוך לפני הזמן ולבסוף נדחה מפני הזמן, אבל כאן המשמעות היא שאם דוחק ומבקש לעשות תשובה אז למרות שנאמר שאין מחזיקים בידו לעשות תשובה אבל אם הוא מתעקש ודוחק. ועשה תשובה אין לך דבר שעומד בפני התשובה (רמב"ם הלכות תשובה פרק ג' הלכה יד והוא על פי הירושלמי פאה פרק א' הלכה א לאחר שמנה הרמב"ם בהלכה כל האנשים שאין להם חלק לעולם הבא, אומר הרמב"ם "במה דברים אמורים שכל אחד מאלו אין לו חלק לעולם הבא כשמת בלא תשובה אבל אם שב מרשעו ומת והוא בעל תשובה אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב יש לו חלק לעולם הבא שנאמר (ישעיה פרק נז' פסוק יט') בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהֹוָה וּרְפָאתִיו:].
ואף על פי כן כל איש ישראל מוכן ומזומן למסור נפשו על קדושת השם שלא להשתחוות לעבודה זרה אפילו לפי שעה ולעשות תשובה אחר כך והיינו מפני אור השם המלובש בנפשם כנזכר לעיל (בתניא פרקים יז' יח' ו-כד') שאינו בבחינת זמן ושעה כלל אלא למעלה מהזמן ושליט ומושל עליו כנודע. לסיכום המהלך שהחל בפרק יח' מבאר לנו רבנו כי באם מוכן אתה למסור את נפשך על קדושת השם וייחודו ולא תיתן לרוח שטות להטעות אותך שיש הבדל בין עבירה לעבירה שרק בעבודה זרה הינך נפרד מאלוהים אבל בעבירה קלה הנך נשאר ביהדותך שזה רוח שטות. אזי אם לא תתפתה לשטות זאת, בקלות תוכל לקדש את שם השם גם במצוות ועבירות אחרות.
והרי אפילו בעבירה החמורה של עבודה זרה אפשר לשוב ולתקן על ידי תשובה, כל שכן בעבירות הנקראות קלות שאפשר לתקן ואפשר בקלות להתגבר על יצרך ולעמוד כנגדו ולא לחטוא. על ידי שתשמור על עצמך תמיד לא להיות נפרד מבורא העולם כמו בקדושת השם בעבירות חמורות של עבודה זרה.
—
האווירה. הרגש. החיבור. בואו להתחבר אל הנשמה שלכם בקהילת #מחוברים בואו ללמוד, להחכים ולצלול לעולמה של תורת החסידות במגוון השיעורים היומיים בכל ימות השבוע. פשוט התחברו לנשמה שלכם.
עקבו אחרינו
האתר הרשמי – https://www.mehubarime.com/
אינסטגרם – https://www.instagram.com/mehubarime/
פייסבוק – https://www.facebook.com/Mehubarime
—–
"מחוברים לנשמה"
ע"ר 580730687
הנהלה:
053-2351676
052-7707461
mehubarim10@gmail.com
האתר הרשמי – https://www.mehubarime.com/