שיר תהלוכת לג בעומר – דוד חיים, רוי בוי ואסי צובל
עם חב"ד אתה לא לבד – שיר הנושא של התהלוכה
כתיבה, לחן ושירה: דוד חיים – חיים אוסדון
עיבוד ולחן פתיח מוזיקאלי: יצחק איתן מזרחי
מקהלה: מקהלת הילדים צלילים בניצוחה של מוריה רויטמן
הקלטות שירה: ניר בכר – הקלטות והפקה מוסיקאלית; אולפני אקורד
הפקת קליפ: שניאור אנטבי ודניאל נתנאלוב – שינובי מדיה
בימוי: יובל גינזבורג
עריכה ו-AE: מנחם קונסטנטיני
צלמים: עודד אשכנזי; זושא קפלן
תאורה: זושא קפלן; שלום גילברט
שיר תהלוכת לג בעומר – דוד חיים, רוי בוי ואסי צובל
מילים:
פזמון: עם חב"ד אתה לא לבד
ישראל ישכון לעד
אז נשיר במקהלה
כולנו יחד לגאולה
הרבי ביקש וגם התפלל
יחד כל ילדי ישראל
אז אל תפחד הושט לי יד
בתהלוכות נצעד
פזמון: עם חב"ד אתה לא לבד
ישראל ישכון לעד
אז נשיר במקהלה
כולנו יחד לגאולה
עם רשב"י איתנו בתהלוכה
נצעד בשירה ובשמחה
ל"ג בעומר חג מיוחד
עם ישראל לעד
פזמון: עם חב"ד אתה לא לבד
ישראל ישכון לעד
אז נשיר במקהלה
כולנו יחד לגאולה
ואהבת לרעך כמוך
זה כלל גדול בתורה
תאהב את חברך
כמו שאתה אוהב את עצמך
פזמון: עם חב"ד אתה לא לבד
ישראל ישכון לעד
אז נשיר במקהלה
כולנו יחד לגאולה
ל"ג בעומר
מדורת ל"ג בעומר בקראון הייטס
ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה בספירת העומר וחל בי"ח באייר.
ביום זה חוגגים בני ישראל את יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי וציון פסיקת מותם של תלמידי רבי עקיבא. נהוג לחגוג יום זה כיום טוב ושמחה, מכיוון שהוא יום שמחתו של רשב"י, שהודיע, הכריז ופירסם שיום זה הוא יום שמחתו, וצוה שכל בני ישראל ישמחו ביום שמחתו.
על פי הוראתו של הרבי, מדי שנה (החל משנת תש"מ), נאספים ילדי ישראל בכל מקום ומביעים בגאווה את הקשר שלהם עם הקב"ה, על ידי תהלוכה הנושאת סיסמאות ברוח אהבת ישראל, אהבת ה' ומשיח. מנהג הרבי עצמו להשתתף בתהלוכה הגדולה בשכונת קראון הייטס כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון בשבוע.
אחד הדברים המאפיינים את ל"ג בעומר, הוא העלייה ההמונית לקברו של רשב"י במירון, לשם עולים מכל החוגים ומכל הקהילות, ושמחים ורוקדים בשמחתו של רשב"י. חסידי חב"ד נוהגים כבר עשרות שנים לנצל את ההזדמנות הזו להפצת היהדות והפצת המעיינות, והפצת בשורת הגאולה.
ביום זה פסקה המגיפה שפרצה בין תלמידי רבי עקיבא והפילה 24,000 תלמידים כעונש על כך שלא נהגו כבוד זה בזה. המגיפה פרצה בימים שלאחרי חג הפסח ונמשכה עד לל"ג בעומר.
ביום זה הסתלק התנא רבי שמעון בר יוחאי – אשר היה גם מתלמידיו של רבי עקיבא, וגילה את פנימיות התורה וחיבר את ספר הזוהר. ביום הסתלקותו גילה רבי שמעון לתלמידיו סודות תורה נשגבים ונפלאים רבים, וציווה אותם לציין בכל שנה את יום זה כיום של שמחה.
מנהגי היום
אי אמירת תחנון – אין אומרים תחנון ביום זה, לפי שהוא יום שמחה. אולם במנחה של ערב ל"ג בעומר נחלקו הפוסקים. יש אומרים שאומרים תחנון לפי שעיקר השמחה מתחיל לאחר שמאיר היום. אמנם אחרים סוברים של"ג בעומר לילו כיומו וכל שהלילה הוא בשמחה אין אומרים תחנון גם בערבו, וכדעה זו פסק האדמו"ר הזקן בסידורו. ולפיכך כשחל ל"ג בעומר ביום ראשון, אין אומרים במנחה של שבת 'צדקתך'.
יום שמחה – יום זה הוא יום שמחה, כפי שכותב אדמו"ר הזקן: שישו ושמחו בה' בכל לב ונפש, ולעשות יום משתה ושמחה בח"י אייר… ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר תהלים כגון "תהילה לדוד" וכהאי גוונא…, במהלך ההתוועדויות (בשנים שהרבי לא יצא לתהלוכה) היו מנגנים את הניגון על הפסוק " הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד", ששייך לרבי שמעון[דרושה הבהרה]. כמו כן הורה הרבי לקבל ביום זה החלטות טובות בפרט בעניין של אהבת ישראל.
מנהגי אכילה – נוהגים לאכול ביום זה חרובים זכר לעץ חרובים שגדל במערה, וממנו ניזונו רשב"י ובנו, הרבי סיפר שבבית הוריו נהגו לאכול חרובים ביום זה, אף שהיה מצרך נדיר באותם זמנים. נוהגים לאכול ביצים קשות צבועות. (ניתן לצבען גם על ידי בישולן עם קליפות בצל, – עי"כ נצבעת קליפתן בצבע חום). וכך נוהג הרבי. אדמו"ר הצמח צדק נהג לאכול מאכלי חלב.
עליה לציון הרשב"י במירון – נוהגים המוני ישראל ביום זה לעלות לקברו של רבי שמעון בר יוחאי במירון. הרבי הורה לחסידיו הנמצאים בקרבת מקום לעלות למירון, גם על מנת לערוך שם פעילות הפצת היהדות והפצת המעיינות. על הנמצאים בסמיכות מקום לאוהל אדמו"ר הריי"צ, לקיים מנהג זה באמצעות נסיעה לאוהל.
תהלים – הרבי קרא לומר מזמור ל"ג בתהלים[9].
צדקה – הרבי קרא להוסיף בנתינה לצדקה במספר ח"י (18) – מתאים ליום הל"ג בעומר שחל ביום י"ח באייר.
אפשערניש [=תספורת] – הנולד בתקופה שבין פסח לל"ג בעומר נהוג לעשות את מנהג התספורת בהגיעו לגיל שלוש בל"ג בעומר, והנולד בין ל"ג בעומר לשבועות, עושים את התספורת בערב חג השבועות.
חתונה – לכתחילה לא נוהגים לערוך חתונה בל"ג בעומר, ובדיעבד, עדיף לעשות ביום ל"ג בעומר ולא בלילו.
מדורה – מנהג ישראל אשר השתרש במשך הדורות, להדליק מדורות אש ביום זה, המקור למנהג אינו ברור, ולכאורה הוא מכיוון שכל ענינו של רשב"י היה להאיר את העולם, על ידי גילוי פנימיות התורה, וכל ענינו של רשב"י היה אור. טעם נוסף שנאמר על כך הוא שהמדורה היא מעין 'נר נשמה' גדול, כפי המנהג להדליק נר ביום היארצייט.
חץ וקשת – נוהגים תלמידי הישיבה לצאת לשדה ולשחק ב"חץ וקשת", זכר לכך שבימיו של רשב"י, לא נראתה הקשת בשמים.
התוועדות – בל"ג בעומר לפנות ערב, בין מנחה למעריב, נהגו החסידים לישב להתוועדות.
שמו של היום
בקרב קהילות ישראל נהוג לכנות יום זה בשם "ל"ג בעומר", למרות שבשאר ימי הספירה נוהגים לכנות את מספר הימים בצירוף האות ל' (דוגמת "ח"י לעומר", וכן הוא בנוסח התפילה של אדמו"ר הזקן).
מתוך חבד פדיה