על שלושה עמודים עולם הקריאה של הילד עומד:
1] הייחודיות של השפה העברית.
2] האופן בו ההורה מלמד את הילד.
3] הדרך להתגבר על הקשיים השונים של הילד.
הילד מסתבך. מה עושים? מתחילים לקרוא סיפורים. זה נכון?
הילד מסתבך, חווה תסכולים. גם המורה מתוסכלת וגם ההורים מתוסכלים. מה עושים? יש פתרון. מתחילים לקרוא מילים, סיפורים כדי להכניס את הילד לעניינים.
הורים יקרים – זו טעות חמורה. כך לא מלמדים את הילד לקרוא. זו אולי שיטה מוצלחת לבלבל את הילד עוד יותר. ואת זה אנחנו לא רוצים, אז מה עושים?
בשפה העברית קיימת ייחודיות שאין באף שפה. השפה העברית מורכבת מתהליך של חמש שלבים: אותיות, נקודות, תנועות, צירופים ומילים.
הכרת צורת ושמות האותיות והנקודות הן היסודות של הבנין. ראיתם פעם בנין בן שבע קומות ללא יסודות? אין דבר כזה ללמד את הילד מילים ללא ידיעה בשמות האותיות והנקודות. זהו שלב הכרחי ביותר.
רק לאחר שהוא בקיא בצורת ושמות האותיות והנקודות, הוא יכול לעבור לשלב הבא: תנועות. כמו קמץ א א, חיריק א אי וכו'. כאן הגענו כבר לקומה הראשונה. אנחנו בשום אופן לא נתחיל לקרוא מילים, כי הילד עדיין לא הגיע לשם.
רק לאחר שהילד בקיא בכל התנועות, נלמד איתו צירופים שזה למעשה שתי תנועות יחד, כמו; א בו, א בי וכדומה.
רק לאחר שהוא בקיא בכל הצירופים נתחיל ללמוד איתו מילים.
שמתם לב? לימוד הקריאה זה תהליך. זה לא בום וגמרנו. יש סדר.