תניא לילדים, פרק טו חלק 2.

ב"ה
תניא פֶּרֶק טו – חלק 1

וּבָזֶה יוּבָן מַה שֶּׁכָּתוּב: "וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לָרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ".

שֶׁהַהֶפְרֵשׁ בֵּין עוֹבֵד אֱלֹהִים לְצַדִּיק הוּא, שֶׁ"עוֹבֵד" הוּא לְשׁוֹן הֹוֶה, שֶׁהוּא בְּאֶמְצַע הָעֲבוֹדָה, שֶׁהִיא הַמִּלְחָמָה עִם הַיֵּצֶר הָרַע לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו וּלְגָרְשׁוֹ מֵהָעִיר קְטַנָּה, שֶׁלֹּא יִתְלַבֵּשׁ בְּאֵבְרֵי הַגּוּף, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת עֲבוֹדָה וְעָמָל גָּדוֹל לְהִלָּחֵם בּוֹ תָּמִיד, וְהַיְנוּ הַבֵּינוֹנִי.

אֲבָל הַצַּדִּיק נִקְרָא "עֶבֶד ה'" בְּשֵׁם הַתֹּאַר, כְּמוֹ שֵׁם "חָכָם" אוֹ "מֶלֶךְ", שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה חָכָם אוֹ מֶלֶךְ; כָּךְ זֶה, כְּבָר עָבַד וְגָמַר לְגַמְרֵי עֲבוֹדַת הַמִּלְחָמָה עִם הָרַע, עַד כִּי וַיְּגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלֶךְ לוֹ, וְלִבּוֹ חָלָל בְּקִרְבּוֹ.

וּבַבֵּינוֹנִי יֵשׁ גַּם כֵּן שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת: עוֹבֵד אֱלֹהִים, וַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ רָשָׁע, כִּי לֹא עָבַר מִיָּמָיו שׁוּם עֲבֵרָה קַלָּה, וְגַם קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לְקַיְּמָן, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּם, וְלֹא פָּסֵיק פֻּמֵהּ מִגִּירְסָא. אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה שׁוּם מִלְחָמָה עִם הַיֵּצֶר, לְנַצְּחוֹ עַל יְדֵי אוֹר ה' הַמֵּאִיר עַל נֶפֶשׁ הָאֱלֹהִית שֶׁבַּמֹּחַ, הַשַּׁלִּיט עַל הַלֵּב כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. מִפְּנֵי שֶׁאֵין יִצְרוֹ עוֹמֵד לְנֶגְדּוֹ כְּלָל לְבַטְּלוֹ מִתּוֹרָתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לִלְחֹם עִמּוֹ כְּלָל, כְּגוֹן שֶׁהוּא מַתְמִיד בְּלִמּוּדוֹ בְּטִבְעוֹ מִתּוֹלַדְתּוֹ עַל יְדֵי תִּגְבֹּרֶת הַמָּרָה שְׁחוֹרָה.

וְכֵן אֵין לוֹ מִלְחָמָה מִתַּאֲוַת נָשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְצֻנָּן בְּטִבְעוֹ, וְכֵן בִּשְׁאָר תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה, הוּא מְחֻסַּר הֶרְגֵּשׁ הֲנָאָה בְּטִבְעוֹ. וְלָכֵן אֵין צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן כָּל כָּךְ בִּגְדֻלַּת ה', לְהוֹלִיד מִבִּינָתוֹ רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ה' בְּמֹחוֹ, לְהִשָּׁמֵר שֶׁלֹּא לַעֲבֹר עַל מִצְוֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְאַהֲבַת ה' בְּלִבּוֹ, לְדָבְקָה בּוֹ בְּקִיּוּם הַמִּצְוֹת, וְתַלְמוּד תּוֹרָה כְּנֶגֶד כֻּלָּן. אֶלָּא דַּי לוֹ בְּאַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת אֲשֶׁר בְּלֵב כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנִּקְרְאוּ אוֹהֲבֵי שְׁמוֹ. וְלָכֵן אֵינוֹ נִקְרָא 'עוֹבֵד' כְּלָל, כִּי אַהֲבָה זוֹ הַמְּסֻתֶּרֶת אֵינָהּ פְּעֻלָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ כְּלָל, אֶלָּא הִיא יְרֻשָּׁתֵנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן.

צפו בשיעור וענו תוך כדי על השאלות:

א. השלם: "ושבתם וראיתם בין ל בין לאשר לא "

ב. מיהו 'עובד אלוקים' ומיהו 'עבד ה'? מתח קו.
עובד אלוקים צדיק
עבד ה' בינוני

ג. מהם שני הסוגים בבינוני?

ד. מה ענה הרבי הריי"צ כשהחסיד שאל אותו הרי צדיק לא צריך 'אתכפיה'?

ה. מה הפירוש 'מרה שחורה'?

ו. מה ענה הצמח צדק לחסיד שהתלונן בפניו שאין לו חשק ללמוד תורה?

ז. מה הבינוני שנמצא בדרגת 'לא עבדו' מגלה בעצמו כדי לעבוד את ה'?

ח. מה ההבדל בין טייס לטייס אוטמתי?

ט. מה למדו חסידים מהפסוק "תכבד העבודה על האנשים ואל ישעו בדברי שקר".

י. מדוע בעל הבית שהידר בשמירת השבת היה בעצם 'כופר'?

בהצלחה!