ב"ה
תניא פֶּרֶק י – חלק 1
וְהִנֵּה כְּשֶׁהָאָדָם מַגְבִּיר נַפְשׁוֹ הָאֱלֹהִית וְנִלְחָם כָּל כָּךְ עִם הַבַּהֲמִית, עַד שֶׁמְּגָרֵשׁ וּמְבָעֵר הָרַע שֶׁבָּהּ מֵחָלָל הַשְּׂמָאלִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ", וְאֵין הָרַע נֶהְפַּךְ לְטוֹב מַמָּשׁ, נִקְרָא צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר וְצַדִּיק וְרַע לוֹ. דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֲדַיִן מְעַט מִזְּעֵיר רַע בֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, אֶלָּא שֶׁכָּפוּף וּבָטֵל לַטּוֹב מֵחֲמַת מִעוּטוֹ, וְלָכֵן נִדְמֶה לוֹ כִּי וַיְּגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ לוֹ כֻּלּוֹ לְגַמְרֵי. אֲבָל בֶּאֱמֶת, אִלּוּ חָלַף וְהָלַךְ לוֹ לְגַמְרֵי כָּל הָרַע שֶׁבּוֹ, הָיָה נֶהְפָּךְ לַטּוֹב מַמָּשׁ.
וּבֵאוּר הָעִנְיָן, כִּי הִנֵּה צַדִּיק גָּמוּר שֶׁנֶּהְפַּךְ הָרַע שֶׁלּוֹ לְטוֹב וְלָכֵן נִקְרָא צַדִּיק וְטוֹב לוֹ, הוּא עַל יְדֵי הֲסָרַת הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים לְגַמְרֵי מֵהָרַע. דְּהַיְנוּ לִמְאֹס מְאֹד בְּתַעֲנוּגֵי עוֹלָם הַזֶּה לְהִתְעַנֵּג בָּם בְּתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם לְמַלֹּאת תַּאֲוֹת הַגּוּף בִּלְבָד וְלֹא לַעֲבוֹדַת ה', מִפְּנֵי הֱיוֹתָם נִמְשָׁכִים וְנִשְׁפָּעִים מֵהַקְּלִפָּה וְסִטְרָא אַחֲרָא, וְכָל מַה שֶּׁהוּא מֵהַסִּטְרָא אַחֲרָא הַצַּדִּיק הַגָּמוּר הוּא שֹוֹנְאוֹ בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה, מֵחֲמַת גֹּדֶל אַהֲבָתוֹ לַה' וּקְדֻשָּׁתוֹ בְּאַהֲבָה רַבָּה בַּתַּעֲנוּגִים וְחִבָּה יְתֵרָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל. כִּי הֵם זֶה לְעֻמַּת זֶה, כְּדִכְתִיב: "תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים לְאֹיְבִים הָיוּ לִי, חָקְרֵנִי וְדַע לְבָבִי" וגו'. וּכְפִי עֶרֶךְ גֹּדֶל הָאַהֲבָה לַה', כָּךְ עֶרֶךְ גֹּדֶל הַשִּׂנְאָה לְסִטְרָא אַחֲרָא וְהַמִּאוּס בָּרַע בְּתַכְלִית. כִּי הַמִּאוּס הוּא הֶפֶךְ הָאַהֲבָה, מַמָּשׁ כְּמוֹ הַשִּׂנְאָה.
וְצַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר הוּא שֶׁאֵינוֹ שֹוֹנֵא הַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה, וְלָכֵן אֵינוֹ מוֹאֵס גַּם כֵּן בָּרַע בְּתַכְלִית. וְכָל שֶׁאֵין הַשִּׂנְאָה וְהַמִּאוּס בְּתַכְלִית, עַל כָּרְחוֹ נִשְׁאָר אֵיזֶה שֶׁמֶץ אַהֲבָה וְתַעֲנוּג לְשָׁם, וְלֹא הוּסְרוּ הַבְּגָדִים הַצּוֹאִים לְגַמְרֵי מִכֹּל וָכֹל. וְלָכֵן לֹא נֶהְפַּךְ לְטוֹב מַמָּשׁ, מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה אֲחִיזָה עֲדַיִן בַּבְּגָדִים הַצּוֹאִים, אֶלָּא שֶׁהוּא בָּטֵל בְּמִעוּטוֹ וּכְלָא חָשֵׁיב, וְלָכֵן נִקְרָא צַדִּיק וָרַע כָּפוּף וּבָטֵל לוֹ. וְעַל כֵּן גַּם אַהֲבָתוֹ לַה' אֵינָהּ בְּתַכְלִית, וְלָכֵן נִקְרָא צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָּמוּר.
צפו בשיעור וענו תוך כדי על השאלות:
א. מה ההבדל בין צדיק גמור לצדיק שאינו גמור?
ב. מה הצדיק גמור עושה כאשר פורץ אליו גנב לביתו ומה הנמשל?
ג. מה אמר אדמו"ר הזקן כששאלו אותו האם לא הרגיש את המלח שבמרק?
ד. השלם: אוהבי ה' רע.
ה. מדוע לקח הרבי מהמיסיונר חוברת?
ו. כשרואים רשע שלא מתנהג טוב, מה צריכים לשנוא?
ז. מה ה'תיקון' שנתן ר' שמואל מונקס לחברו על כך שלא מאס בענייני העולם?
ח. אם יהודי לא שונא את הרע לגמרי זה מראה ש..
ט. מה הפירוש 'צדיק ורע לו'?
י. מדוע נאנח האח העשיר? מה היה חסר לו בחיים?
בהצלחה!