תניא – שער היחוד והאמונה פרק יוד #2 – הרב יוסף יצחק אופן
**סיכום של הנושאים המרכזיים שנידונו בשיעור:**
* **אחדות הבורא ומידותיו:** אצל בני אדם, החכמה והמידות הן "תוספת" לנפש, אך אצל הקב"ה, הוא ומידותיו הם דבר אחד לחלוטין. רעיון זה הוא מעבר להשגה אנושית רגילה.
* **משל השמש והאור:** כדי לקרב את המושג לשכל האנושי, חכמי הקבלה משתמשים במשל של אור השמש. כפי שקרן אור הנמצאת בתוך גוף השמש בטלה לחלוטין ואין לה מציאות או שם בפני עצמה, כך המידות (הספירות) בטלות ומאוחדות לחלוטין עם הקב"ה.
* **בריאת העולם דרך המידות והצמצום:**
* **היום הראשון (חסד):** ביום זה התגלתה מידת החסד, וממנה נברא האור.
* **היום השני (גבורה):** התגלתה מידת הגבורה שהיא בחינת "צמצום". פעולת הצמצום יצרה את הרקיע שהבדיל בין המים העליונים (הרוחניים) למים התחתונים ובכך גרם להתגשמות המים הפיזיים בעולמנו.
* הרב מסביר שגם בתוך ההסתר והצמצום של מידת הגבורה חבוי חסד, שכן מטרת ההתגשמות ובריאת היבשה היא כדי שהאדם יוכל להתקיים ולעבוד את ה'.
* **עולמות נעלמים ועולמות גלויים ("עלמין סתימין" ו"עלמין דאתגליין"):**
* **אותיות המחשבה (עולמות נעלמים):** בדומה למחשבה של האדם שאינה גלויה לזולת, "אותיות המחשבה" האלוקיות מהוות את העולמות הרוחניים הנסתרים. הנבראים בעולמות אלו בטלים לחלוטין למקורם (המשל לכך הוא דגים בים שאינם יכולים להתקיים ולהיפרד ממקור חיותם).
* **אותיות הדיבור (עולמות גלויים):** הדיבור נועד להתגלות החוצה. "אותיות הדיבור" האלוקיות בוראות את העולמות הגלויים, שבהם הנבראים חשים את עצמם כ"יש" וכמציאות נפרדת (המשל לכך הוא חיות על היבשה שחיות בנפרד מהאדמה ממנה נוצרו), אף על פי שגם הם מתקיימים רק מכוחו של הבורא.