2.2 משיב כהלכה – ח"י תשרי תשפג

1) האם מותר להכין אוכל ביו"כ בשביל מוצאי הצום?[1]
2) סוכה שסיככה נכרי – כשירה?[2]
3) עוקץ של אתרוג שנפל?[3]
4) כשאין מנין, האם יש לקרות הפרשה וההפטרה? מתוך חומש או מתוך ס"ת?[4]
5) אם יחיד אומר את ה'רבש"ע' של עת הוצאת הס"ת?[5]
6) איך יתנהג היחיד לגבי הושענות?[6]
________________________________________
[1] ראה שוע"ר סי' תריא ס"ה ואילך שמקדמת דנא התירו ועתה נהגו להחמיר. היתר הטלטול – בנטעי גבריאל פ"נ ס"ה. על הפשרת אוכל מיו"ט לחבירו – ראה נתיבים בשדה השליחות ח"ג.
[2] ראה שדי חמד אסיפת דינים מע' סוכה סי' ב ס"ג.
[3] ראה הדעות בשוע"ר סי' תרמח סי"ח. ולענין שאר הימים – שם סי' תרמט סי"ז.
[4] תניא רבתי סי' ו, הובא במג"א סי' קמג סק"ב. דין ההפטרה – כף החיים שם ס"ק יא. וראה שוע"ר סי' רפה ס"י אודות קריאת ההפטרה כחלק משמו"ת. ומנהגנו לקרות ההפטרות שמדלגים.
[5] בפשטות קשורה הבקשה לאמירת יגמה"ר. אבל הרבי נהג לומר ה'רבש"ע' גם ביו"ט שחל בשבת – שאז אין אומרים יגמה"ר.
[6] כף החיים סי' תרס סק"ב.