2.3 משיב כהלכה – כ"ד תשרי תשפג

1) מי שכבר הדליקה נרות שבת חוהמ"ס, ואז נזכרה שטרם בירכה על הלולב בו ביום. האם רשאית היא לברך עתה?[1]
2) בכמה מדריכי-הלכות חב"דיים הורו שבני הבית ששומעים קידוש מבעל הבית, יברכו 'לישב בסוכה' אחרי 'המוציא':[2]
3) מנהגנו לברך 'לישב בסוכה' בהמשך לקידוש גם בקידוש היום. האם הוראה זו חלה גם לגבי המקדש על חמר-מדינה:[3]
4) כשיש סכך פסול מן הצד – פחות מג' או מד' טפחים, מותר לשבת תחתיו. האם גם בדופן עקומה רשאי לשבת תחת ג' או ד' טפחים הסמוכים לסכך?[4]
5) הרוח העיף מחצלת של סכך מסוכה אחת ונחתה על סוכה אחרת. האם הסוכה השניי' היא כשירה?[5]
________________________________________
[1] בכף החיים (סי' תרנב סק"ג) הביא מהערוך השלחן שלא ליטול הלולב בבין השמשות של שבת חוהמ"ס או שמע"צ, מחשש מוקצה. אכן בקיבלה שבת מבעו"י, יש לדמות לדין תפילין בכה"ג, שבשו"ע סי' ל ס"ה אוסר, ואדה"ז מביא להתיר. וראה נתיבים ח"ב ע' 26 שלא יברך. שו"ר בס' אוצר ארבעת המינים פנ"ט הע' 20 דהיינו כהחולקים על הט"ז סי' תרסח, שהמקבל יו"ט מבעוד יום לא נפקעו ממנו המצוות של היום החולף.
[2] הלכות ומנהגי חב"ד ע' 62. ואין הדברים מוכרחים לענ"ד, ומנין לו שכן מנהג חב"ד?
[3] ראה תו"מ רשימת היומן משנת תרצ"א ושנת תרצ"ז (ע' קסב) ומשנת תרצ"ג (ע' רסה).
[4] ראה ערוך השלחן סי' תרלג ס"ה שההיתר בג' או טפחים הראשונים הוא בגלל אי-חשיבותם.
[5] דיון בזה בשו"ת שבט הלוי ח"י סי' ק.