לקוטי שיחות חלק י״ד שיחה א׳ – הרב יצחק מאיר וייס
* **פתיחה ומבוא לשיחה:** הרב וייס פותח את השיעור בהסבר על כך שחלק י"ד בלקוטי שיחות נכתב בלשון הקודש (ולא ביידיש). זוהי שיחה קצרה יחסית העוסקת בפירוש רש"י על פסוק מפרשת ניצבים, אך היא טומנת בחובה תובנה עמוקה על דרך לימוד התורה ועל עבודת ה' (במיוחד לקראת ראש השנה).
* **שאלתו של רש"י על הפסוק (ההבדל בין "הזה" ל"הזאת"):**
* השיעור מתמקד בפסוק מפרשת ניצבים (כ'): "וְהִבְדִּילוֹ ה' לְרָעָה… כְּכֹל אָלוֹת הַבְּרִית הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה **הַזֶּה**".
* רש"י שם לב שבפרשת כי תבוא (ס"א), פסוק דומה מנוסח כך: "גַּם כָּל חֳלִי וְכָל מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כָתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה **הַזֹּאת**".
* רש"י מסביר את ההבדל הדקדוקי: המילה "הזאת" (לשון נקבה) מתייחסת ל"תורה", בעוד שהמילה "הזה" (לשון זכר) מתייחסת ל"ספר". ההבדל תלוי בטעמי המקרא ("פיסוק הטעמים") – היכן נמצא טעם ה"טפחא" המפריד את המילים ויוצר עצירה בקריאה.
* **שאלות הרבי על דברי רש"י:** לאחר הבנת דברי רש"י, הרבי בשיחה שואל מספר שאלות מדוקדקות על סגנון הכתיבה של רש"י ועל הציטוטים שהוא בחר להביא. (למשל, מדוע רש"י ציטט גם את המילים "הכתובה בספר" למרות שהשאלה היא רק על המילים "התורה הזה", ולמה בדיוק ציטט את תחילת הפסוק מפרשת כי תבוא כשהיה יכול לקצר).
* **אופן לימוד שאלות ותירוצים:** לקראת סוף הדיון (החל מסביבות דקה 55:19), הרב מסביר יסוד חינוכי ולימודי עמוק המשתקף מהשיחה. כאשר לומדים ומחנכים להבנה, המטרה הראשונה היא *להבין את המהות* של הטקסט, ולא "לקפוץ" לחפש סתירות ממקומות אחרים. הקושי צריך להתעורר מתוך חוסר הבנה עצמי של הדברים, ולא כטכניקה חיצונית של השוואת טקסטים גרידא.
* **רצון הפשוט ("רוצן הפשוט"):** בסוף השיעור ישנה התייחסות למושג ה"רצון הפשוט" (מושג המופיע ברמב"ם ומוסבר רבות בחסידות ובספר התניא פרק י"ח). הכוונה היא לרצון הפנימי, המסותר והעמוק ביותר הקיים בכל יהודי – לקיים את התורה והמצוות. הרצון הזה אינו מבוסס על שכל או על כוונה ספציפית, אלא הוא עצם מהותו של היהודי.