באתי לגני תשכ"ד – שיעור שישי, תוכן בקצרה:
סעיף ט: דוגמא לדבר שהוא כח [שיש בו שינוי והתפעלות] ולא אור [שנשאר כמו שהוא], מכח השכל שהוא ראשית הגילוי מהנפש אך יש בו שכל חיצוני שכל פנימי, שכל שטחי וכדומה וזה לא מצד כלי המוח אלא מצד כח השכל עצמו ולכן לפעמים אדם משיג את השכל החיצוני לפני הפנימי. משא"כ באור שאינו משתנה, והגם שיש כמה סוגים של אור זה בגלל שהם מגיעים ממאור אחר כמו אור השמש ואור הלבנה. ומה שאור השמש כשמאיר אינו בהיר כמו שהוא למעלה זה מצד שהוא נברא ובע"ג. וכך אור אין סוף נמשך למטה אך אינו משתנה.
סעיף י: למרות שאוא"ס למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית בלי שינוי, אך זה גילוי, והאוצר הוא סתים – ולא גילוי. האוצר ניתן ליהודי חייל בצבא ה' שילחם עם היצה"ר, ויבנה את היראה שלימה שבו. הכח לנצח ע"י האוצר הפנימי מסירות נפש, יראת שמים, שנמצא בכל אחד מצד היחידה שמקבלת מיחיד, וכשיהודי מבזבז את האוצר במס"נ נותנים לו מלמעלה את האוצר – עצמות. עבודת אדמו"ר הזקן היתה שאינו רוצה שום דרגא אלא את עצמותו ית' וזה שייך לכל אחד ע"י שעובד במס"נ ולא מתפעל משקר העולם, אנא תאב מלכא! ובזה פועלים שיהי' דירה לעצמותו ושכנתי בתוכם.