באתי לגני תשמ"ד, תוכן בקצרה:
סעיף ד: הסיבה שהאור המוטבע על ידי עבודה מתגלה, כיון שואתה מחיה את כולם, ואתה לשון נוכח שהאור נמשך בגלוי בכל דרגא ואין בו שינוי והתפעלות. ליתר ביאור הבנת ענין האור: ישנם ג' לשונות לגבי ההתהוות: אור, חיות, כח. אור הוא דבוק במקורו ולכן הוא גלוי, אך מקיף ואינו מתלבש. חיות הגילוי והדביקות שלו פחותה, והוא מתלבש בפנימיות, אך אינו משתנה. לעומתם כח הוא נבדל ממקורו ולכן הוא בהעלם.
סעיף ה: צריך ביאור לתווך את דברי הרבי הריי"ץ כאן במאמר שואתה מחיה את כולם מדבר על דרגת אור, עם דברי אדמו"ר הזקן בשער היחוד והאמונה שמבאר שזה דרגה נוספת שנקראת 'שם', הנמשך מאותיות הדיבור של עשרה מאמרות, והשם הוא החיות של הנברא וזה הי' יחודו של אדם הראשון שידע לקרוא שמות כיון שהשיג השורש של כל דבר. ובפרט שאור ושם הם הפכים, שאור הוא גילוי, ושם הוא העלם ולכן זה קיים גם בדומם ממש, שאינו מגלה את החיות האלוקי שבו. והרי הרבי הריי"ץ מדבר על אור שענינו גילוי עדי שמאיר אפילו בשאול – 'ואציעה שאול הנך'.